בדומה לאושוויץ וטרבלינקה גם מיידנק הוקם ע"י הגרמנים בתחילה כמחנות ריכוז של התושבים המקומיים לצורך ניצול כוח עבודה לביסוס שלטון שלהם בגנרלגוברנמן. מיידנק, בדומה לאושווץ, נבנה בעקבות החלטתו של היינריך הימלר. המחנה היה מיועד עבור 25-50 אלף אסירים ששימשו בכוח עבודה באתרי בניית של האס אס ומשטרה הנאצית. המבצע היה מפקד משטרת האזור גלובוצניק, איש שלמעשה היה אחראי על השמדת יהודים בטרבלינקה, סוביבור, בלז'ץ, מיידנק .
מחנה פעל בין אוקטובר 1941 ליולי 1944. בתחילה, היו כלואים רק הגברים הפולנים. מאוקטובר 1942 גם נשים היו בין האסירי המחנה. למרות שלא היה קיים במחנה מקום נפרד לילדים, במיידנק היו כלאים גם ילדים יהודים, בלארוסים ופולנים. במאי 1943 נפתח בית חולים שדה עבור נכים, שבויים, סובייטים. תנאי החיים במחנה היו נוראיים: עבודות סיזיפיות, מחוץ למחנה, בפרויקטים עבור צבא הגרמני, רעב תמידי, עונשים לא אנושיים, תנאים סניטריים נוראיים שגרמו למחלות ממיתות. מתוך קרוב ל 150אלף אסירים שעברו את מיידנק, על פי הממצאים האחרונים, כמעט 80,000 מתוכם מצאו את מותם. בינם היהודים כ -60,000 איש, ואחריהם פולנים, בלארוסים, אוקראינים ורוסים.
אחרי וועידת ואנזה בתחילת שנת 1942 עד ספטמבר 1943,מחנה העבודה, הפך להיות מקום השמדת יהודים. הרצח בוצעה בתאי גז באמצעות פחמן חד חמצני וציקלון B. הסלקציות בוצעו לא רק עם ההגעה אלא גם לאחר ההרשמה. בתחילה הגרמנים השליחו את הנרצחים לבורות ועם הזמן שרפו אותם בקרמטוריום או בערמות בוערות. לאחר חיסול המחנה, נמצאו באתר 1300 מ"ק של קומפוסט המכיל שרידים אנושיים.
ב- 3-4 בנובמבר 1943 בוצע במחוז לובלין רצח המוני של היהודים לסיום מבצע ריינהרד. המכונה "ארנסטפסט" ("פסטיבל הקציר"). תוך יומיים בלבד נרצחו במחוז לובלין כ -42,000 איש. היום הזה נקרא גם "יום רביעי העקוב מדם". בורות בהם נרצחו היהודים נמצאות בשטח מיידנק ליד הקרמטוריום.
