פאול שפרינגר - הדרכת טיולים בפולין

היסטוריה יהודי קרקוב עד מלחמת העולם השניה

התיישבות היהודית במאה ביניים בקרקוב

יהודים הראשונים, עקב החוקים בממלכת פולין האוסרים מגורי היהודים בתוך הערים, התיישבו תחילה מחוץ לקרקוב – ליד וואול – כבר במאה ה- 11. בכתובים, מאמצע המאה השלוש-עשרה, קיים תיעוד אודות פעילותו של הרב יעקוב סווארה, מלומד בתלמוד בקרקוב. בשנת 1304, יש אזכור של רחוב יהודי, Judengasse (כיום רחוב אן הקדושה). מוזכר גם  בית הקברות היהודי (1311) ובית הכנסת (1356).

שקיצה של מקום מגורים של יהודי קרקוב. בית הכנסת הראשון ובית הקברות הראשון

סקיצה של בית הכנסת הראשון והבית קברות הראשון

לאחר הקמת האוניברסיטה, בשנת 1364, שהבניין הראשי שלה נמצא ברחוב אובדובסקה, נאלצו היהודים לעבור לאזור של כיכר שצ'פנסקי ליד רחוב טומש הקדוש. עם הזמן התגלו עימותים עם תושבי העיר סביב הזכות למסחר בקרקוב. לאחר שרפה שפרצה בעיר בשנת 1494, היהודים נאלצו לעזוב את העיר ולעבור לעיר סמוכה, על האי , קז'מיז'.

הראשון מבין המלומדים הגדולים שפיתחו לימודי יהדות בקז'ימייז 'היה יעקב פולק (נפטר בסביבות 1532), מייסד האקדמיה התלמודית הראשונה – הישיבה. בתקופת הרב Jakub Polak הפך קז'ימייז 'למרכז העיקרי של  המדע היהודי והתרבות היהודית בפולין, תקופת "תור הזהב" שנמשכה  עד שנת 1684. דמות נוספת הידוע, הוא הרב משה איסרליש (1520? -1572), הידוע גם בשם הרמ"א, שיצירתו המפורסמת ביותר היא פרשנות לשולחן ערוך, אשר נקראה" המפה" .

כאן , בקרוב, הרמ"א כותב את ה"מפה"

– שולחן ערוך

בסוף המאה ה -17 החלה לצמוח בכל אירופה תקופת ההשכלה- נאורות.  בשיטחה של פולין, בגליציה, קמה תנועה דתית חדשה ,החסידות. בהתחלה, האורתודוקסים לא הכירו בחסידות ובהשכלה כתנועות יהודיות לגיטימיות. התנ"ך" בתרגומו של מוזס מנדלסון, דוגל בהשכלה, נשרף בכיכר העיירה. כמו כן בשנת 1785 הוטל פולסא דנורא על החסידים, אירוע שהתרחש בפומבי בבית הכנסת הישן.

בית הכנסת הישן בקז'יניז 1913

בית הכנסת הישן ברחוב שרוקה – 1913

תוכנית עיר קז'ימיז' ליד קרקוב רח שרוקה אזור מגורים של היהודים

רחוב שרוקה עם בית הכנסת הישן

השול של הרמ"א

בשנים 1772-76 עם כיבוש פולין ע"י מעצמות השכנות, קז'ימייז 'הייתה תחת הכיבוש האוסטרי. בעיר קז'ימיז' וקרקוב, גם יחד התגוררו כ 4,100 יהודים שהיוו כ 17% מכלל אוכלוסיית הערים. בשנת 1802 מוזגו קרקוב וקז'ימייזי לעיר אחד, קרקוב. באותה התקופה הגמוניה הייתה של יהדות מסורתית. נציגי האינטליגנציה היהודית החלו להתיישב מחוץ לקז'ימייז'.  ציון הדרך בחיי יהודי העיר היה מינוי של דוב בר מייסלס לרבה של העיר, בהיתו רב אורתודוקסי דגל בחיי השיתוף עם הפולנים. גם אחרי שעבר לגור בוורשה נקראה " רבי מקרקוב" 

רבי מיסלס בלוויה של פולנים יחד עם כומר הפולני

הרב מייסלס בלוויה של הנופלים הפולנים

במלחמתם עם הרוסיה הצארית

מצד שמאל לכומר

בתקופה של פולוניזאציה בחברת יהודי פולין , בקז'ימיז', בשים 1860- 1868 הוקם בית הכנסת טמפל, מפואר מאוד אשר שימש לרוב רק עשירי העיר. נוצרה אליטה חברתית, קטנה יחסית,של יהודי קרקוב, אשר מילא תפקיד המרכזי בניהול חיי יהודי העיר.

בית הכנסת רפורמי טמפל בקז'ימיז' קרקוב

בית הכנסת טמפל

בקרקוב בתקופה שבין המלחמות פעלו כל הקבוצות הדתיות, החברתיות והפוליטיות הגדולות, מה שתרם ליצירת תערובת ייחודית של תרבות יהודית בעיר: ביידיש, עברית והפולנית. קרקוב צברה את המעמד של המרכז החשוב ביותר לחיבור בין תרבות היהודית והפולנית .

על היסטוריה יהודי קרקוב בתקופת המלחמה, אמשיך בסיור היהודי בקרוב