קרקוב היהודית, בהחלט אפשר להגיד את המשפט. מציע בחום לקרוא את ההיסטוריה של העיר ויהיה ברור עד כמה חיי יהודי קרקוב שזורה בחיי העיר מיום היווסדה
הסיור יהיה ברובו ברובע קאז'ימיז", שלמעשה היווה עיר נפרדת עד המאה ה16, כאשר קאז'ימיז' צורפה לקרקוב. היהודים התיישבו בקאז'ימיז' לאחר שלמעשה סולקו מקרקוב. ההתיישבות הראשונה הייתה ברחוב שרוקה, במקום שהיה בית הקברות היהודי, שנבקר בו במשך הטיול. אציג כמה מהמקומות כל מנת להמחישה את האווירה של המקום ואת המסלול של המטיילים
ממראות של הרחוב בקזימיאז’
בית הקפה " סינגר"
ה" כותל המערבי" קיר מצבות השבורות,
לפני השיפוץ בבית הקברות בקז'ימיז'
בתי המלאכה של פעם. הרחוב לפני 60 שנה והיום
בית הכנסת "הישן" ברחוב שרוקה
בית הכנסת הרמ"א ובית הקברות
מאחוריו עם קבר הרמ"א. החסידים ליד הקבר,
תמונה משנת1931
כמובן הבאתי כאן רק כמה מהמקומות. הסיור יכלול גם מקומות הנוספים כמו: בית הכנסת אייזיק, בית הכנסת טמפל, כיכר החדשה עם הבניין העגול המיוחד שמסביבו נמצא שוק מזכרות ומסעדות ובתי הקפה המקסימים. נטייל בסמטאות הציוריות של קז'ימיז'. נבקר אצל החברים שלי שמנהלים מוזיאון קטן של היוצר מורדכי גבירטיג. נגיע גם לבית העלמין היהודי שיש שם מצבות עתיקות של אישים חשובים של העיר. לאלו מכם שירצו, נמשיך לטייל לעיר העתיקה של קרקוב, לשכונה שהיתה כולה של היהודים -ושמה היה "" רחוב היהודים.
בהמשך הטיול נצא מקז'ימיז' לכיוון גטו קרקוב
שטח הגטו מסומן בקו שחור
כיוון וקרוקב הייתה העיר ממנה שלטו הגרמנים על שטחה של פולין הכבושה, בתחילה הגרמנים רצו ליישב את יהודי העיר מחוץ לקרוב. ההערכה היא שמסתיו 1940 עד אביב 1941 הוצאו מהעיר בכוח 50,000. יהודים. מכיוון והתוכנית לא התממשה במהירות ב- 3 במרץ 1941, אוטו גוסטוב פון וכטר, מושל מחוז קרקוב, הוציא צוו להקמת הגטו ברובע פודגורזה, לא באזור קז'ימיז'. לגטו הוקצה אזור מוזנח של כ 20 דונם. היו בו בערך 3176 חדרים, דבר אשר גרם שבממוצע בכל חדר גרו כ6 בני האדם, ולעתים אף יותר מעשרה אנשים לחדר. כל היהודים, בתאריך היעד של ה- 20 במרץ 1941, נאלצו לעבור למקום חדש והפולנים החיים שם אולצו לעזוב את בתיהם. בגטו היו ארבעה שערי כניסה; המרכזי עם הכיתוב "הרובע היהודי" . עם הזמן הוקף הגטו בחומה גבוההבצורה חצי עגולה. המזכירה בצורתה את המבנה של מצוות.
שער ראשי לגטו והחומה בצורת המצבות
על פי המפקדים : בינואר 1942 היו בגטו 16,310 יהודים , ובאפריל 1942 היו 17,163 איש . בשיאו, לפני הגירוש למחנה ההשמדה בלץ ביוני 1942, הגיע מספר יהודי הגטו ל19-20 אלף. בלילה ב- 29 במאי 1942 ובמשך שלושה ימים נשלחו כ 7000 איש למחנה ההשמדה בלז'ץ. המשלוחים בוצעו מכיכר זגודה. בכיכר רוכזו היהודים לפני המשלוח. בשטח הכיכר היה בית המרקחת " תחת הנשר", בבעלות משפחה הפולנית שנשארה במקום בזמן קיום הגטו. משפחת פנקביץ דאגה לעזור ליהודים במתן תרופות, חבישות, אוכל ואף דאגה למסמכים מזויפים עבור היהודים. המשפחה הוכרה כ"חסידי אומות העולם"
בית המרקחת "תחת הנשר"- היום מוזיאון
כיכר המשלוחים, היום, עם פסל עם כסאתו ריקים
בקיץ 1942 התארגנה בגטו קרקוב מחתרת בראשה עמדו אדולף ליבסקינד ושמעון דרנגר. בין היתר הפעולות אפשר לציין את הניסיונות חיסול מלשינים ושוטרים יהודים, תקיפה במפעל אופטימה . הפעולה המפורסמת ביותר הייתה הפיגוע בבית הקפה "ציגנריה" על ידי הקבוצה "איסקרה" בראשות אידק ליבר. רימונים הושלכו למקום. כתוצאה מהתקיפה נהרגו 11 גרמנים ונפצעו 13 – 9 קשה.
תמונות מהתקפה על בית הקפה
גירוש נוסף למחנה ההשמדה בבליץ 'התרחש ב- 28 באוקטובר 1942.גורשו כ5000 יהודים. הקורבנות היו ילדים, כולל ילדים מבית יתומים, קשישים וחולים מבתי חולים .הגטו חולק לשני אזורי , A ו B. ב- 13 במרץ 1943 החל חיסול הגטו. כ8000 מתושבי חלק "A" של הגטו נאלצו לצעוד למחנה פלשוב, בסמוך לקרקוב. .ב- 14 במרץ החלו גרמניה לחסל חלק מגטו "B". הרצח בוצע ממש ברחובות הגטו. הגוויות נלקחו מאוחר יותר לקברי אחים במחנה פלשוב. למעלה מ -2,000 נרצחו. למעשה הגטו הפסיק להתקיים.
נמשיך את הטיול לבית החרושת של שינדלר. ההיסטוריה שלו קשורה במחנה פלשוב שהוזכר לעיל. בסיורים מחוץ לעיר אפשר לבקר במחנה. מוזיאון שינדלר, בייחוד הסרט הדוקומנטרי הם חשובים מאוד להבנת היסטוריה של " רשימת שינדלר" ודמותו של האיש
בית החרושת, כפי שניראה
בתקופת פעולתו- כינוס העובדים
מחנה פלשוב. יהודים בעבודת פרך
