בתקופה המודרנית היסטוריה של העיר מתחילה כנראה, על סמך אגדות עממיות, מתלוליות קרקוס וונדה – היישוב המאוכלס על ידי שבטים סלאביה של הוויסטולה במאה ה7
האזכור המתועד הראשון של קרקוב הוא סיפורו של הסוחר היוהודי, קורדובאן אברהם בן יעקוב משנת 965, בו הוא מזכיר עיר מבוצרת עשירה ומוקפת יערות, השוכנת בצומת דרכי סחר.
איברהים בן יעקוב מקורדובה הראשון שמזכיר מקום בשם קרקוב
במאה העשירית קרקוב צורפה למדינת פולין עם הקמתה – אם כי קשה לומר באופן חד משמעי אם זה קרה בזמן שלטונו של מיאשקו הראשון ב- 990 או בזמן השלטון של בולסלאב האמיץ ב- 999.
מטבע ממאה 11, הוטבע ע"י היהודים, לכבוד מלך מיאשקו
קרקוב מראשיתה נבנתה סביב גבעת וואול, עם מבצר קטן מעץ. במאה ה- 10 וה -11 נבנו בנייני האבן הראשונים – הטירה והכנסיות הרומנסקיות: הקתדרלה והבזיליקה. סרטון חמוד על התפתחות גבעת המלכים – הוואול
ב- 20 בינואר 1320,נערכה ההכתרה הראשונה בקרקוב – ולדיסלב לוקיאטקו ואשתו ידוויגה. בחמש המאות הבאות התרחשו כאן 35 הכתרות אחרות. הקתדרלה הפכה גם לנקרופוליס מלכותי.
גבעת הוואול בתחילה
שלטונו של קזימיר הגדול, פטרון האמנויות ומגן המדעים, תרם לפיתוחה של העיר. המלך ייסד שתי ערים חדשות: קז'ימייז 'וקלפאז'. בנה את הכנסיית מרייה הקדושה ( הנמצאת היום בכיכר המרכזית), וכנסיות הנוספות בקז'ימיז', שחזר את הקתדרלה בגבעת וואוול, בנה את במנה השוק מימי הביניים( ססוקיניצה המפורסמות, גם נמצאות בכיכר העיר העתיקה) ,בנה את בניין העירייה. בשנת 1364 הקים מלך קז'ימייז' הגדול את האקדמיה בקרקוב, שקדמה לאוניברסיטה יגלונ'סקי הקיימת עד היום .
מבנה של סוקיניצה בכיכר העיר העתיקה
בתקופת השושלת ייגללו ,הדוכס הגדול מליטא, שהוכתר כמלך פולין בשנת 1386 ושלטה במדינה במשך למעלה מ 200 שנה, קרקוב הפכה לבירת המלוכה. הומניסטים המיוחדים, פיתוח המדע והשקעה באומנות ייפינו את הקופה. במאה ה15 הוצב מחדש מזבח גדול לכנסיית מרייה ה הקדושה. טירת וואוול הפכה לפנינה של אדריכלות הרנסאנס, וקפלת זיגיסמונד – היתה לקפלת הקברים היפה ביותר בפולין.
הכנסיה בוואול
בסוף המאה ה -16 עברה הבירה לוורשה. קרקוב איבדה את משמעותה, כששמרה רק על תפקידה הייצוגי של העיר ההכתרות והלוויות המלכותיות. ב- 24 במרץ 1794 החל מרד קושצ'יושקו , אך הסתיים בתבוסה ופולין חולקה בין אימפריות השכנות. חלוקה סופית התרחשה בשנת 1795. העיר סופחה לאוסטריה. אחרי מסעות הנפוליאון, קרקוב הכרזה עיר חופשית -באותה תקופה הפכה קרקוב לסמל של עיר הבירה הרוחנית של פולין
פסל של קושצ'יושקו
בשנת 1918, אחרי שפולין זכתה בעצמאותה, אחרי מלחמת העולם הראשונה, הפכה קרקוב למרכז חשוב של ניהול, תרבות ואמנות. מלחמת העולם השנייה, אף שלא הרסה את האדריכלות ההיסטורית, גרמה להרס – בעיקר בתחום המדע, התרבות והכלכלה. בזמן המלחמה קרקוב הייתה מרכז שלטון הצבאי של פולין הכבושה וגבעת וואול היתה למקום מושבו של הנס פראנק, מפקד הצבאי הגרמני של פולין הכבושה.
הגרמנים בארמון המלך בוואול 1939