יהודים הגיעו לביאליסטוק כבר בשנת 1658.בשנת 1745מנתה הקהילה 765 איש.בשנת 1700 באזור שמכונה "פסטונייק" (ליד רחוב סורסקה) הוקם בית הכנסת ראשון- "אור נצחי".בשנות1795-1807, בהשפעת כיבוש פרוסי התחילה לצמוח ההשכלה. בשנת 1833 תנועת ההשכלה צברה תנופה על ידי אליעזר הלברשטאם,יחיאל מיכאל זבלודובסקי – יוצר המגזין העברי הכרמל , וכן המשורר מנחם מנדל דוליצקי. משפחת זמנהוף הייתה גם בין מפיצי התנועה. לודוויק זמנהוף היוצר של השפה האוניברסלית – אספרנטו.במקביל הגיעו לעיר תומכי חסידות רבים – בין מנהיגי התנועה הפועלת בעיר, יש להזכיר את הרב חיים הרץ הלפרן. בתחילת שנות השמונים של המאה ה -19 הופיעה התנועה הציונית אוהבי ציון. בשנים שלאחר מכן הפך ביאליסטוק למרכז חשוב של התנועה הציונית, ובראשה עמדו הרב סמואל מוהיילור ויוסף צ'סנוביץ .בשנת 1857 היו 9,547 יהודים, 67% מכלל האוכלוסייה. בשנות 1862 העיר אף זכתה לכינוי "מנצ'סטר של הצפון".בשנים 1908–1913 הוקם בית כנסת ענק מרשים, לימים נקרא בית הכנסת הגדול, מוכתר בכיפה גבוהה עם צריח. בשנת 1914גרו בעיר 61,500 יהודים שהיוו 70% מקהילת העיר, שכונתה אז "ירושלים של "צפון". בשנת 1898 התרחשה שביתת הפועלים היהודית הראשונה שאורגנה על ידי ה"בונד " בביאליסטוק. שני פוגרומים התרחשו בביאליסטוק ביוזמת הצבא הצאריסטי. בקיץ 1905, נהרגו 2 בני אדם ותריסר נפצעו. ביוני 1906, התרחש פוגרום נוסף שהביא כ -70 הרוגים בקרב יהודים, ולפחות 90 פצועים קשה.
