יהודים הגיעו לביאליסטוק כבר בשנת 1658.בשנת 1745מנתה הקהילה 765 איש.בשנת 1700 באזור שמכונה "פסטונייק" (ליד רחוב סורסקה) הוקם בית הכנסת ראשון- "אור נצחי".בשנות1795-1807, בהשפעת כיבוש פרוסי התחילה לצמוח ההשכלה. בשנת 1833 תנועת ההשכלה צברה תנופה על ידי אליעזר הלברשטאם,יחיאל מיכאל זבלודובסקי – יוצר המגזין העברי הכרמל , וכן המשורר מנחם מנדל דוליצקי. משפחת זמנהוף הייתה גם בין מפיצי התנועה. לודוויק זמנהוף היוצר של השפה האוניברסלית – אספרנטו.במקביל הגיעו לעיר תומכי חסידות רבים – בין מנהיגי התנועה הפועלת בעיר, יש להזכיר את הרב חיים הרץ הלפרן. בתחילת שנות השמונים של המאה ה -19 הופיעה התנועה הציונית אוהבי ציון. בשנים שלאחר מכן הפך ביאליסטוק למרכז חשוב של התנועה הציונית, ובראשה עמדו הרב סמואל מוהיילור ויוסף צ'סנוביץ .בשנת 1857 היו 9,547 יהודים, 67% מכלל האוכלוסייה. בשנות 1862 העיר אף זכתה לכינוי "מנצ'סטר של הצפון".בשנים 1908–1913 הוקם בית כנסת ענק מרשים, לימים נקרא בית הכנסת הגדול, מוכתר בכיפה גבוהה עם צריח. בשנת 1914גרו בעיר 61,500 יהודים שהיוו 70% מקהילת העיר, שכונתה אז "ירושלים של "צפון". בשנת 1898 התרחשה שביתת הפועלים היהודית הראשונה שאורגנה על ידי ה"בונד " בביאליסטוק. שני פוגרומים התרחשו בביאליסטוק ביוזמת הצבא הצאריסטי. בקיץ 1905, נהרגו 2 בני אדם ותריסר נפצעו. ביוני 1906, התרחש פוגרום נוסף שהביא כ -70 הרוגים בקרב יהודים, ולפחות 90 פצועים קשה.
החלק העתיק ביותר של הרובע היהודי, שנקרא סלהוף, שהיה מאוכלס בעיקר על ידי אנשים אורתודוקסים, התרכז סביב בית הכנסת הראשי ונמצא בחלקו הדרומי של העיר רח. סורסקה. המרכז השני של חיי הדת היה ממוקם ליד רח. קופיצקה (כרגע מלמדה), ul. Żydowska (כיום רח. Fornalska) ו- ul. Giełdowa (כיום רח Spółdzielcza) ומרכזו היה בית כנסת מתוקן שנקרא Chorszu
המחוזות "צ'אנייצ'קי" ו"פיאסקי "(רחובות: מלינובה, גרונוואלצקה, קיחובסקה, מלבסקה, צ'יז'ינסקה, אנגיאלסקה, סוסנובה וריינק סייני) היו מיושבים על ידי העניים ביותר בקהילה היהודית בבאליסטוק. מחוזות אלה נשלטו על ידי מבני עץ בקומה אחת, אם כי היו גם בתי אבן, כולל בית בן שתי קומות באול. Młynowa 23,
בשנת 1912 ייסד נחום צמח את התאטרון היהודי "הבימה" בביאליסטוק, שלאחר מכן הוליד את התאטרון הלאומי היהודי בתל אביב. התאטרון ניגן בעיקר מחזות עבריים מודרניים. בשנת 1913 במהלך הקונגרס הציוני ה -11 הציגה מחזה מאת אוסיפ דימוב "שמע ישראל"
בשנת 1915 נפתחה ספרייה בביאליסטוק "שלום עליכם", בעלת מעל 10,000 ספרים בפולנית ויידיש, כמו גם אוסף עשיר של יודאיקה. פעלו בעיר מועדוני ספורט, "מקבי" ו"מורגנשטיין ".ביאליסטוק נקראה " ירושלים של הצפון (פולין)
ב- 15 בספטמבר 1939 השתלטה הגרמנית על העיר, אך רק כעבור שבוע, במסגרת ההסכם הגרמני-סובייטי, נכנס הצבא האדום לביאליסטוק. ב- 27 בספטמבר 1939 שולבה העיר בברית המועצות כחלק מהרפובליקה הסובייטית הסובייטית בבלארוס. ההערכה היא כי בסוף שנת 1939 ו 1940, היו בעיר בערך 50-60,000 יהודים. הגרמנים כבשו שוב את ביאליסטוק ב- 27 ביוני 1941 ונשארו שם עד ה -27 ביולי 1944. ב- 28 ביוני 1941 נשרף השכונה היהודית "חנאג'קי", כולל בניין בית הכנסת הגדול בו היו כ 1-2- אלף יהודים. יום זה זכור כ- ("יום שישי השחור")
ב- 26 ביולי 1941, נוצר גטו ביאליסטוק בו נכלאו 40,000–60,000. יהודים מהעיר והעיירות הסובבות אותה. גטו ביאליסטוק, שנסגר ב -1 באוגוסט 1941, ממוקם בין הרחובות ליפובה, פרז'ז'ד, פולסקה וסיינקביצה, הוקף בחומה עם שלושה שערי כניסה מוגנים.
החל משנת 1942 הפך ביאליסטוק למרכז חשוב של תנועת ההתנגדות המחתרתית היהודית. באוגוסט השנה הקימו חברי ה"בונד "וארגון הנוער לפני המלחמה" השומר הצעיר "ארגון התנגדות מחתרתי בשם" בלוק א "בגטו. פעיל מחתרת מרדכיאה טננבוים (תמרוף), שנשלח לביאליסטוק באוקטובר 1942 על ידי ארגון הלוחמים היהודי בוורשה, יצר מבין חברי כמה קבוצות נוער לפני המלחמה ארגון שני המכונה "בלוק ב '".בחסות הארגון התארגן ארכיון סודי של תנועת ההתנגדות, שעוצב על פי ארכיון רינגלבלום בוורשה, שפעל עד אפריל 1943.באביב 1943 הוסתר הארכיון ב"צד הארי ", ונמצא לאחר המלחמה.
חיסול הגטו החל בפברואר 1943. ב- 5–12 בפברואר, בוצעה ה"אקציה" הראשונה שבמהלכה נורו במקום כאלף יהודים, וכ -10 אלף הם הובלו למחנה ההשמדה טרבלינקה.
בליל 15-16 באוגוסט 1943 הוקף הגטו על ידי חיילים גרמנים וכוחות אס אס שנתמכו על ידי חיילים אוקראינים. ב- 16 באוגוסט, לאחר ששמע על הגירוש מיידי של 30,000 אנשים מגטו ביאליסטוק, תנועת ההתנגדות קראה להתקוממות. במשך 5 ימים היא נלחמה עם כ -3,000 חיילים גרמנים, טנקים, משוריינים ומטוסים. לוחמים רבים נפלו במהלך הלחימה, ומנהיגי המרד טננבוים ומושקוביץ ', ראו כי המרד מודחק, התאבדו. כ- 150 לוחמים הצליחו להימלט ליער קניזינסקה, שם הצטרפו לקבוצות פרטיזנטים שפעלו במקום. עד מהרה הקימו את קבוצת הפרטיזנים היהודים "קדימה",
12 אלף אנשים מגטו ביאליסטוק נשלחו גם הם למחנה ההשמדה בטרבלינקה (10 שילוחים) ולאושוויץ (2 שילוחים). משוער. 1,200 ילדים יהודים מביאליסטוק נשלחו לגטו טרזין (טרזינשטט) בצ'כיה, שם שהו כשישה שבועות. באותה תקופה החלו הגרמנים במשא ומתן בנוגע לאפשרות להחליף ילדים יהודים עבור אזרחים גרמנים הכלואים בידי האנגלים. כאשר השיחות לא צלחו, ב- 5 באוקטובר 1943, 1,196 ילדים ו -53 מלווים הועברו למחנה אושוויץ, שם יומיים לאחר מכן, כולם מתו בתאי הגזים.ההערכה היא כי מתוך כ- 50-60 אלף 260 איש שרדו את המלחמה, תושבי הגטו
16 באוגוסט 1945, הוקם האובליסק מאבן לזכר יהודי העיר. בשנת 1946 הוקמה אנדרטה נוספת שהוקדשה לזכר לוחמי הגטאות, ושנתיים לאחר מכן הוקמה מוזיאוליאום בבית הקברות היהודי, שהוקדש לזכרם של הפרטיזנים היהודים.
