ראשית ההתיישבות היהודית בלודז 'מתוארכת לתקופת חבר העמים הפולני-ליטאי. העלייה היהודית ללודז 'לפני המאה ה -19 הייתה מעטה. הסיבה לכך הייתה שאופיה של לודז' הייתה חקלאי בעיקר ולא עירוני. השינוי חל עם כיבושה ופירוקה של פולין ע"י מעצמות בשנת 1872. לודז' הייתה חלק מהכיבוש הפרוסי. העיר הפסיקה להשתייך לבישופים והפכה לעיר ממשלתית. בשנים 1793-1808 גדלה האוכלוסייה היהודית, בתקופה זו התגוררו בעיר 58 תושבים יהודיים. יהודים התגוררו בכפרים סביב לודז : בלוטי, צ'וג'ני, סיקאווה או סטוקי. בראשית המאה התשע-עשרה התגוררו יהודי לודז 'בכיכר השוק העתיקה וסביבתה, ברחובות וולבורסקה, נומומייסקה ודרנובסקה. בשנת 1806 כבר קיימה קהילה יהודית מאורגנת בקהילה. בשנת 1809 הקהילה החלה לבנות את בית הכנסת הראשון מעץ . הקמת בית הקברות הראשון ברובע בזארובה חל ב1811. בית הקברות השני הוקם במחצית השנייה של המאה ה -19, בית הקברות ברחוב ברקה. בשנת 1815 לודז' עברה לשליטה של רוסיה הצארית. שלטון החדש הצר עד מאוד התפתחות חיי הקהילה. בשנת 1850 הרוסים אשר דאגו לשגשוג באזורי השחיטה שלהם ביטלו מכנסים וגם הופעת מכונות המונעות קיטור ובניית קוי רכבות גרמה לאורבניזציה מהירה של העיר. יהודים המגעים ללודז' בנו שם מפעלים שהיו מן הגדולים לא רק לודז,אלא בכל רוסיה .הן היו שייכות לחברות הבאות: ישראל פוזננסקי, סז'ה רוזנבלט, מרקוס זילברשטין ומקסימיליאן קון. היהודים המגעים לעיר המתפתחת לא תמיד מצאו מקום העבודה במפעלים לאור העבדה שיום שישי שבת מנע מהיהודים לעבוד מבחינה דתית היו ימי עבודה רגילים בפולין. היהודים בחיפושם אחרי הפרנסה מילאו תפקיד עצום בתעשייה ועבודות יד קטנות: חייטות, נעליים ודפוס. מרבית המסחר הקמעונאי היה בידי יהודים. הם השקיעו גם בפרויקטים תרבותיים: חנויות ספרים, תאטראות, בתי קולנוע ובתי הוצאה לאור. במהלך תקופה זו, מספרם גדל מ- 5800 ל- 162000. ללודז' הגיעו לא רק יהודי פולין אלא גם , במספרים לא מבוטלים יהודי ליטא. רבה של לודז' היה אז אליאש חיים מייזל. הקהילה היהודית בלודז' הייתה גם מפותחת מאוד מבחינה פוליטית. למשל: פועלי ציון, אגודת ישראל, בונדיסטים, קומוניסטים, ציונים החברים ב"ההסתדרות הציונית בפולין "או יהודים דתיים שאינם מפלגתיים הקשורים לחצר החסידות מאלכסנדרוב. יהודים היו חלק מהפקידות העירונית וגם היו חברים בסיים הפולני. את הציונים ייצגו: ד"ר ג'רזי רוזנבלט ומויז'ז הלמן. חייבים להדגיש גם את היוצרים אמנותיים מבני יהודי לודז' : ארטור רובינשטיין, יוליאן טובים,ציירים ארטור שיק, שמואל הירשברג, לאופולד פילוחובסקי. ערב מלחה"ל השניה היו בלודז' כ240 אלף יהודים וכ200 בתי הכנסת ובתי התפילה . בדף נפרד, העוסק בסיור היהודי בלודז' אציג את היסטוריה הטרגית של יהדות לודז' אשר כמעט כולם נרצחה עי הגרמנים.
בית הכנסת הישן בלודז'
פסלו של אלברט רובינשטיין ברחובה המרכזית של לודז'
